״סדרת הציורים הזאת התפתחה משטיח פרסי מתחילת המאה העשרים שנתקלתי בו במקרה.  עשרות דמויות ומצבים, חיות ונופים שזורים בו יחד עם מאות עיטורים חסרי פשר הממלאים את הרווחים.
אמנות הסיפור באיורים (בהשראת 'שמי הוא אדום' של פאמוק) נכרכה אצלי עם הסיפור האישי שלא העזתי לספר בדרך ציור מערבית (פרנקית על פי פאמוק).
ללא העיטורים ועם הרבה ריק וחלל שחור אני מספרת את סיפורי – סיפורה של בת בכורה למשפחה ששרדה את השואה, מנסה להאיר את השחור.
הדמויות הזרות, שחלקן ניטלו מהשטיח וחלקן חדשות, יוצרות את הפרקים של הסיפור מנקודת המבט של ילדה.״ (רות נורמן - על ׳תמה׳)